מדוע אנחנו נוטים להסתיר נקודות תורפה?
ראשית מעצמינו, אף נלחמים בהם
וכמובן מאחרים.
כל מה שאנחנו מסתירים, קשור לרגשות ביטחון עצמי ודימוי עצמי.
כאשר אנחנו מוכנים להיות פגיעים וחשופים, זה אומר שאנחנו מוכנים להרגיש, להיעזר,ללמוד, לקחת אחריות מלאה על חיינו.
כאשר אנחנו נמצאים בתקופה שהרגש מציף אותנו, ואנחנו תגובתיים מאוד מחד, ומאידך גיסא בגלל העומס הריגשי, קשה לנו לתפקד ולבצע משימה שהצבנו לעצמינו, סימן שאנחנו הגענו למקום, שעלינו לעלות מדרגה.
כדי שנוכל לעלות, עלינו להקליל את המסע, על ידי השלת משקל מהגב.
כאן באים נקודות התורפה, לאותת לנו שהגיע הזמן לגדול ולזרוק המיותר שאינו משרת.
דוגמא לנקודת תורפה:
תחושת קיפוח שננטעה בילדות.
פתאום, יש ריבוי של סיטואציות ואנשים, שמגיעים לפתחינו, לוחצים על נקודת תורפה זו, ואנחנו מתחילים להתנהל ולהגיב מהמקום הזה.
אנחנו התקפיים בעיקר ואי הקשבה או ראייה של המציאות כפי שהיא.
עד שמגיעים לתחושות כל כך קשות מאי התפקוד, שאנחנו אומרים רגע. אנחנו חייבים להתאפס. משהו כאן ממש לא עובד. מלא תקלות וריבים, ואנחנו לא מתפקדים כמו שצריך.
זה סימן שמשהו טוב מבקש להיכנס. וצריך להקליל ולזרוק את נקודת התורפה שנקראת תחושת קיפוח.
הפרוייקט שאנחנו הולכים לבצע דורש מאיתנו בגרות ואחריות אישית.
זיכרו בתקופות שאנחנו מרגישים הכי תקועים, סימן שהולך להיות תקופה חדשה הרבה יותר טובה ואיכותית מבחינתינו.
אתם צריכים יעוץ והכוונה לבצע שינוי?
כיתבו לי לקביעת פגישה
באהבה
אליאן
