נפגשתי עם אישה
שסיפרה לי את סיפור חייה.
היא מבחינתה האמינה שלא שייכת לעולם הזה
ושהיא לא רצתה בכלל להיוולד
ומוכנה לעלות למעלה.
עכשו, היא אישה פעילה
אוהבת לטייל
קצת לא הסתדר לי
הסיפור
ומה שחשתי מהווייתה. למרות שהיתה נטולת אנרגיה.
היא האמינה בסיפור בכל רמ"ח
אבריה.
הסיפור שניהל אותה כל חייה(היום כבר בגיל השלישי)
בקשרים, ביחסים
בבחירות.
פתחתי בקלפים
מתוך סקרנות.
(כי זה לא הסתדר לי)
וגיליתי
שהיא מספרת את סיפור חיי אמא שלה.
אמא שלה לא רצתה שהיא תיוולד
( נכנסה להריון מטעות ונאלצה להתחתן בלי שרצתה)
היא התערבבה בהזדהות מלאה עם הסיפור של אמא שלה, כל חייה.
שכחה בכלל מי היא.
צריך היה להבין
שיש כאן סיפור אחר,
הסיפור שלה.
ושיש כאן מישהי
שצריך להכיר ולאהוב מהתחלה.
היא נדלקה, היתה כבויה
ופשוט נדלקה.
רשמה חזון חדש מיוזמתה,
להינות מהחיים.
פשוט ככה.
נשים אהובות
אפשר לשנות סיפור.
מזכירה לנו לכולנו
שאנחנו צריכות
להבין באמת מי אנחנו
בתוך כל מה שנדמה לנו שזה אנחנו.
את זה מרגישים בגוף:
אם יש קלילות ושמחה
סימן שאת מחוברת לעצמך.
אם את במועקות וכבדה
יש משהו שזה לא באמת את
בסיפור הזה.
אם פוסט זה תרם
הגיבו לי
שתפו חבר.ה
אליאן