כשאנחנו כותבים חזון,
זה סוג של חוזה בינינו לבין אלוהים / היקום.
החלק של אלוהים / היקום מתמלא בזמן שלו, בדרך שלו, ובצורה שהוא בוחר להביא אל חיינו.
החלק שלנו, ההשתדלות היומיומית: להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו, בתוך הרגע הנתון.
וכך מתחיל הקסם במילוי החוזה.
דמייני שכתבת בחזון שלך:
"אני פוגשת את בן הזוג שלי, ואנחנו מתחתנים תוך שנה."
את יוצאת, מחפשת, מנסה, מתקדמת.
ובתוך כל זה, את ממשיכה להיפגש ולדבר עם ידיד נעורייך.
מישהו שתמיד שם. כמו אח. מוכר, בטוח, יציב.
עוברת שנה, ואת מאוכזבת שהחזון לא התממש.
אין בן זוג. אין חתונה.
היקום אותת לך, שוב ושוב.
אבל זה לא הגיע בצורה שדמיינת.
הוא היה לידך באש ובמים,
תמך, הקשיב, ליווה, נשאר.
ברגע שבו הסכמת
לפתוח את הלב למה שמוסרים לך
הכול התחבר.
חוזה שנכתב מראש, מתגשם לטובה.
התחתנת תוך שנה.
החזון לא נכשל.
הוא פשוט התממש בדרך אחרת.
לפעמים התשובה כבר נמצאת בחיים שלנו,
אנחנו רק צריכים להסכים לשונה ממה שחשבנו.
#הגשמה
#חזון
#חוזה
#טיפקטןגדול
