קרדיט תמונה: האחיינית המוכשרת שלי מיכל. הוריי אחותי ואני באניה מולדת
כשעלינו ארצה.
זה סיפור אישי .
האם באמת התחתנתי עם אמא שלי?
(הסיפור על הכלבה)
לפני 3 שנים , אחרי ששני הכלבים האהובים שלי הלכו לעולמם, הלב שלי היה שבור.
אמרתי לעצמי: "לא עוד. זה כואב מדי, ואני כבר מבוגרת מדי לזה".
אחרי חצי שנה בלעדיהם,
בן הזוג שלי עשה לי מניפולציה רגשית מהסרטים.
הוא לקח אותי "רק לראות" גורה.
מתוך רחמים, הסכמתי לקחת אותה.
בימים הראשונים היה לי ממש קשה. הרגשתי חנוקה, הרגשתי שהכריחו אותי.
כששאלתי אותו למה הוא עשה את זה, הוא ענה בפשטות: "ראיתי שאת צריכה את זה. ידעתי שהיא תעשה לך טוב"
בדיעבד? הוא צדק לחלוטין.
היא מזיזה אותי, ממש עושה לי טוב .
היום נפל לי האסימון: ככה בדיוק אמא שלי הייתה פועלת איתי.
היא הייתה רואה משהו שאני צריכה לדעתה, ובלי לשאול: פשוט מנחיתה אותו עליי כעובדה מוגמרת.
מה המדע אומר על זה?
הפסיכולוגיה קוראת לזה "מודל עבודה פנימי". המוח שלנו מחפש באופן לא מודע בני זוג שמשחזרים את הדינמיקה המוכרת מהבית.
למה?
כי "מוכר" מרגיש למוח שלנו כמו "בטוח"
הפעם עם בן הזוג, הבנתי שזה מאהבה וככה,
הבנתי שגם אמא שלי פעלה מאהבה והיכרות עמוקה לנשמתי.( חשבתי אחרת) ההבנה הזאת, ריפאה משהו.
בסופו של דבר, בכללי בחיים, אנחנו משחזרים את הילדות שלנו, אבל לפעמים מקבלים חוויה מתקנת.
אם מעניין לכם לבדוק
את נושא הזוגיות בחייכם
מחקרים בנושא שאתם יכולים למצוא(יש מלא)
."תיאוריית האימאגו" (Imago Relationship Therapy) – הבסיס לבחירת בן זוג כהשתקפות של ההורה.
."תיאוריית ההתקשרות (Attachment Theory) / ג'ון בולבי ומרי איינסוורת' למה זה קשור: התיאוריה הקלאסית שמסבירה איך מערכת היחסים עם ההורים בילדות מעצבת את "סגנון ההתקשרות" שלנו (בטוח, חרד או נמנע) ואיך אנחנו משחזרים את זה מול בני זוג.
"הטבעה מינית (Sexual Imprinting) מחקריו של פרופ' תמאש ברקצ'קאי (Tamás Bereczkei) למה זה קשור: חוקר אבולוציוני מפורסם שהוכיח במחקרים שאנשים נוטים לבחור בני זוג שדומים פנוטיפית (חיצונית) להורה שלהם מהמין השני (למשל, גברים שארוסותיהן דומות לאימא שלהם).
#מחקרים
#זוגיות
#ריפוי
פחות